מדוע משה רבינו היה צריך לחזור ולשנות בחומש דברים את  כל ציוויי התורה שנאמרו בארבעת החומשים שקדמו לו?

יצר השרידה של האדם בכל מצב גם ברגעים הקשים ביותר, מונע מכח חיות אנושית הטבועה בנו, אך כאשר האדם שקוע במלחמת השרידה אין הוא  קשוב לעצמו ולסובבים אותו, אדם שכזה לא יכול לחוות את חיים כתיקנם במובנים ובעוצמות חיות כמו האדם שחי את חייו בשלווה ונפש.

יש פעמים שהאדם איננו קשוב אפילו לו עצמו, עומס החיים או צוק העיתים גורמים הפרעה למשאבי הקשב של האדם, ולפיצול הכוחות עד כדי שאין לו יכולת לאסוף את עצמו ואת כוחותיו להקשבה לדבר אחד.

עשרת הניסיונות שניסו אבותינו את הקב"ה במדבר כמו גם הווכחנות והתנצחות כנגד משה רבינו, נבעו מקושי ההליכה והשהות הממושכת במדבר בארץ לא זרועה ולא מקום אדמה ויישוב, רק כך יכול להיווצר  שיח טעון וסלע מחלוקת, כאשר אי אפשר להקשיב למנהיג.

מסיבה זו כאשר משה רבינו נפרד מעם ישראל לקראת סוף מסע מדברי ארוך של שבעים שנה ורגע לפני הכניסה לארץ, חוזר משה רבינו ומבאר את מצוות התורה שוב, אבל הפעם מתוך הקשבה מלאה המודגשת במילים "אלה הדברים".

'דברים' אינם כמו המצוות האחרות שנאמרו 'לאמור' בלשון קשה עת עלה צורך להכריח את עם ישראל לשמוע ציווים אלו גם כאשר תלאות וקושי המסע במדבר הפריע וגרם פיצול יכולת למידה והקשבה.

זהו גם קושי הגלות שעליו אנו מתאבלים בתשעה באב, חוסר היכולת לחיות חיי רצון ה' בצורה מסודרת, ללא צורך לשרוד תחת מלכות אחרת בגלות הוא קושי רב מנשוא, הצער בקיום חיי דת תקינים לעם היהודי הוא שורש צער השכינה יען כי העולם לא נברא אלא לצורך קיומם של חיי יהדות מלאים בעשיית מצווות ה' ובגילוי השכינה בבית המקדש (מהר"ל).

אדם צריך להקשיב עצמו ולמה שהתורה מדברת אליו, אם אדם לא מצליח לעשות זאת סימן שהוא שורד את החיים ולא חיי אותם בחיות מלאה.

אל תשרוד על ידי מתן תגובה לאירועים, אלא תחיה. תיזום. ותתכנן את חיים שלך בצורה מסודרת. בשביל שלא תצטרך ללמוד ולשמוע שוב ושוב.

המאמר נכתב על פי משנתו של ה"שפת אמת" לפרשת דברים.

שבת שלום ומבורך!